פסק-דין בתיק ת"א 1165-08

1.         לפניי תביעה כספית לפיצוי בגין הפרת הסכם למכירת בית (להלן: "הנכס") בשטח הרחבה במושב אחוזם (להלן: "המושב") שנבנה על-ידי הנתבעים ונמכר על-ידם לתובע עפ"י הסכם מכר מיום 30/3/07.

2.         התובע והנתבעת 2 הם בני דודים. אבי הנתבעת 2 ואבי התובע - משה ברגיל - הם אחים.

דודה של הנתבעת 2 ואבי התובע - מר משה ברגיל - הוא מזכיר המושב.

3.         הנכס נבנה על-ידי הנתבעים ללא היתר בניה כחוק. רק משהוצא לנכס צו הריסה לאחר שהנתבעים התגוררו בו תקופת מה, הם פעלו להסדרת ההיתר אשר ניתן ביום 25/5/2005.

4.         ביום 11/3/2007 נחתם הסכם למכירת הנכס בין הנתבעים למשפחת סויסה (להלן: "ההסכם הראשון").

ביום 30/3/2007 בוטל ההסכם הראשון. הצדדים חלוקים לגבי סיבת הביטול. לגרסת הנתבעים, ההסכם הראשון בוטל בשל לחץ שהופעל עליהם מצד אבי התובע שביקש לרכוש את הנכס לעצמו. לגרסת התובע, סיבת הביטול נעוצה באי קבלת אישור ועד המושב עבור משפחת סויסה.

ביום 25/3/2007 נחתמה התחייבות המושב לשפות את הנתבעים במידה ויינקטו נגדם ההליכים המשפטיים על-ידי משפחת סויסה.

5.         ביום 30/3/2007 נחתם הסכם למכירת הנכס על-ידי הנתבעים למר משה ברגיל -  כאמור, אבי התובע ומזכיר המושב (להלן: "ההסכם השני"). לימים בוטל גם הסכם זה.

6.         ביום 30/3/2008 נחתם הסכם נוסף (להלן: "ההסכם השלישי") בין הנתבעים לבין התובע - בנו של משה ברגיל. זהו הסכם נשוא התביעה.

7.         לטענת התובע, רק לאחר קבלת החזקה בנכס הוא גילה כי בניגוד להיתר הבניה הנכס נעדר ממ"ד ונבנה תוך חריגות מההיתר שניתן על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה "שיקמים".

בנוסף, טוען התובע כי רכש הנכס בהסתמך על הצהרת הנתבעים בהסכם השלישי, לפיה הנכס נבנה בהתאם להיתר הבניה.

עוד טוען התובע כי בבקשה להיתר בניה שהוגשה על-ידי הנתבעים לוועדה המקומית לתכנון ולבניה "שיקמים" ציינו הנתבעים בתיאור הבקשה : "בית מגורים חדש + ממ"ד " ואכן ביום 25/5/05 ניתן על-ידי הוועדה כאמור היתר בניה, בו צוין, לטענתו כי התנאי למתן טופס 4 לבית הוא, בין היתר, בניית ממ"ד.

8.         לטענת הנתבעים, משה ברגיל - אבי התובע ודודה של הנתבעת 2 - ליווה אותם במהלך בניית הנכס ואף סייע בידם להסדיר היתר בניה לאחר שהוצא נגדם צו הריסה. עוד הם טוענים כי משה ברגיל ידע היטב כי הנכס נבנה תוך חריגות בניה וכי הנכס נעדר ממ"ד . בנוסף, לטענתם, משה ברגיל היה אורח קבוע בנכס וידע היטב כי אין בו ממ"ד. כך, הם טוענים, שמשה ברגיל אף סייע להם בהסדרת חיבור זמני לחשמל.

עוד טוענים הנתבעים כי לאורך כל הדרך הופעל עליהם לחץ כבד מצד משה ברגיל למכור לו את הנכס אשר נבנה בחלקה של אמו - סבתה של הנתבעת 2 וזוהי - כך לטענתם - הסיבה לביטול ההסכם הראשון. עוד הם טוענים כי אחרי שבוטל ההסכם הראשון נמכר הנכס למר משה ברגיל והסכם זה בוטל בשל בעיותיו המשפחתיות אשר מנעו ממנו לקבל מימון ממוסדות בנקאיים לרכישת הנכס. בשל כך, לשיטתם, בוטל ההסכם עם מר משה ברגיל ונחתם הסכם עם בנו, כאשר משה ברגיל הוא זה שרכש בפועל את הנכס והוא זה שהתגורר בנכס לאחר רכישתו.

כלומר, לשיטתם, התובע הוא חליפו לכל דבר של משה ברגיל ולמעשה, נכנס בנעלי אביו.

לא זו אף זו, הנתבעים טוענים כי התובע ידע עובר לחתימת ההסכם כי הנכס נמכר ללא טופס 4 וכי כל הטיפול הכרוך בקבלתו מוטל עליו, הן מידיעתו האישית והן מן הטעם שהוא חליפו של הרוכש בפועל, משה ברגיל, ובכל הנוגע לנכס הוא נכנס בנעליו.

9.         התובע בתצהירו חזר על טענותיו והוסיף כי הנכס נרכש על-ידו בכפוף להצהרת הנתבעים בהסכם המכר לפיה הנכס נבנה כדין ועפ"י היתרי הבניה הנדרשים וכי לא בוצעו כל חריגות בניה.

עוד הצהיר התובע כי עקב אי בניית הממ"ד נבצר ממנו היום לקבל טופס 4 ולהתחבר חיבור קבע לחשמל.

10.       מטעם הנתבעים הוגש תצהיר אבי הנתבעת 2 מר דוד אברג'ל בו הוא הצהיר כי משביקשו הנתבעים לבנות את הנכס, אישר משה ברגיל - כאמור, מזכיר המושב, חבר בועד המושב ואבי התובע את הבניה בטרם נתקבל היתר בניה כחוק. עוד הצהיר כי במהלך בניית הנכס משה ברגיל סייע בידי הנתבעים וליווה אותם בהתנהלות מול מוסדות שונים, לרבות מינהל מקרקעי ישראל, "שיקמים", כיבוי אש ועוד.